הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור

האם ידעת שמחר בבוקר יכול שר האוצר להחליט שהוא מפקיע את דירת המגורים שלך לצורכי ציבור?

מה לא ברור? שר האוצר זה שר האוצר ! הדירה שלך זו הדירה שלך! נשאר רק לברר מה זה צורך ציבורי, ובכן וכאן "הגדולה" שבדבר, החוק קובע שצורך ציבורי זה כל צורך שאותו אישר שר האוצר כצורך ציבורי, מדהים נכון? .(זה סעיף סל שכולל בתוכו הכל).

ראשית בואו נעשה קצת סדר בדברים.

בישראל קיימים 18 חוקים שונים המסמיכים את הרשויות להפקיע קרקעות לצרכים מגוונים.

החוקים המרגיזים ביותר הינם חוקים שנשארו עוד מתקופת המנדט הבריטי.(הם מכונים פקודות).

דוגמאות: פקודת הקרקעות רכישה לצרכי ציבור (המרגיזה מכולן) 1943

פקודת הדרכים התוויתן והרחבתן 1926.

פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943.

חוקים שעיקרם עוסק בנושא ייעודי וההפקעה הינו הליך עזר:

חוק רישום שיכונים ציבוריים.

חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים.

ובנוסף חוק התכנון והבנייה שהינו חוק מאוחר יחסית משנת 1964 שנחקק ע"י הכנסת הישראלית על פיו מבוצעות חלק גדול מן ההפקעות בישראל, הוא שונה מן הפקודות, הוא פחות שרירותי וכוחני והוא קובע שלפני שמפקיעים קרקע צריך לאשר תוכנית בניין עיר אשר מיועדת את הקרקע לצורך ציבורי, ההליך התכנוני פותח פתח לדיון ציבורי על הצורך בהפקעה ולהגשת התנגדויות ע"י בעלי הקרקע ונכסים סמוכים.

כלי ההפקעה הוא כלי חשוב והכרחי

נעשה כרגע הפוגה קלה ונציין כי הכלי של הפקעת מקרקעין הוא כלי חשוב והכרחי על מנת לקיים ולפתח מערכות חיים בכלל ומערכות חיים מודרניות ומתקדמות בפרט.

ככלל קרקע הינה משאב מוגבל בכמותו (ובמדינה שלנו לא רק שהוא מוגבל הוא גם מאוד מאוד מצומצם).

ולכן ברור שהציבור – הכלל חייב להשאיר בידיו שליטה מסויימת על השימוש ועל הבעלות בקרקע.

לא יעלה על הדעת שמשום שחקלאי רוצה להמשיך ולעבד את מלוא חלקתו החקלאית ואינו מוכן לוותר על רצועה ברוחב של 40-30 מ´ מחלקתו לא יסלל למשל כביש 6.

ללא כלי ההפקעה כביש 6 ונתיבי איילון לא היו נסללים לעולם. לא היה ניתן לפתח קווי רכבת ותחנות רכבת חדשות וגם מתקני תשתית אחרים כפי שנעשה בשנים האחרונות, לא ניתן היה להקים ולשמר גינות ציבוריות ופארקים במרכזי הערים, לא היה ניתן להקים מרפאות, בתי ספר וגני ילדים.

כלי ההפקעה הינו חיוני לשמירה על האינטרס הציבורי וכמו במקרים רבים מדובר בקונפליקט שקיים בין צרכיו של כלל הציבור ( פיתוח התשתיות), לבין זכויותיו של הפרט, במקרה זה זכות הקניין.

יחסו של בית המשפט לקונפליקט זה משתנה בהתמדה לאורך שנות קיום המדינה וזכויותיו של הפרט מקבלות יותר ויותר הגנה, תהליך זה אף התחזק והואץ לאחר חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שם קיבל קניינו של הפרט מעמד של זכות יסוד חוקתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *